חברת נתיבי ישראל בחרה את Trafx-safe כטכנולוגיה נבחנת המסייעת בצמצום תאונות דרכים. כחלק מהתהליך נבחרו שתי צמתים מסוכנות במיוחד, שנחקרו ונותחו באמצעות המערכת. זוהי הפעם הראשונה שנעשה שימוש במערכת בישראל, ובכך ניתנה יריית הפתיחה לשימוש בה על ידי רשויות ישראליות נוספות.
באוגוסט 2016 נהרגו שתי אחיות בשנות השלושים לחייהן ובתה התינוקת של אחת מהן, בתאונת דרכים קשה מאוד שאירעה בצומת פרדיס שליד זכרון יעקב. משאית פגעה במכונית בה נסעו האחיות ובני זוגן, ונהגה נעצר בחשד כי עבר באור אדום. כשבוע לאחר מכן אירעה בדיוק באותו מקום תאונה נוספת בה נהג נסע באור אדום. לינק לכתבה >>
צומת מעון בדרום, יולי 2017 – אוטובוס מתנגש ברכב פרטי, בתאונה קטלנית בה נהרג צעיר בשנות העשרים. בתאונה הייתה מעורבת גם משאית. שתי הצמתים – הראשונה בעלת היסטוריה לא מבוטלת של תאונות, והשנייה שידועה כאחת הצמתים המדממות של הנגב, נבחרו להיחקר לעומק במסגרת אתגר נתיבי ישראל לבחינת טכנולוגיות המסייעות בצמצום תאונות דרכים, בדגש על מעורבות של כלי רכב כבדים. לינק לכתבה>>
הטכנולוגיה שנבחרה על ידי נתיבי ישראל היא מערכת אינטרנטית בשם Trafx-Safe לניתוח צמתים של חברת Transoft הקנדית, המפתחת כלים למתכננני כבישים ורשויות. באמצעות המערכת בחנה נתיבי ישראל מה יש בצמתים הללו שגורם לסיכון כה גדול, ואילו אירועים נגרמים בהן שעלולים להוביל לתאונה. זוהי הפעם הראשונה שנעשה שימוש במערכת בישראל.
"המערכת מתחברת למצלמות המותקנות בצמתים, מציגה את הצילומים על המחשב ומנתחת את המתרחש באמצעות בינה מלאכותית, תוך שימת דגש על מקרים של כמעט תאונות", מסביר אדריכל צביקה אל עז ממשרד אל עד תכנון ובקרה, המייצג את המערכת בישראל.
במסגרת אתגר נתיבי ישראל לבחינת התוכנה, צולמו לדוגמה 76 שעות בצומת מעון, כמה שעות מדי יום במשך כ-10 ימים. נצפו כ-9000 כלי רכב סך הכל. "המערכת יודעת לזהות מקרי סיכון מתוך הצילומים – לדוגמה שני כלי רכב שחולפים זה על פני זה באופן צמוד מדי, וחותכת באופן אוטומטי את השניות הללו לסרטון נפרד. כך מתקבלים הסרטונים לניתוח".
תמונה 1- משמאל: גרף המהירות הממוצעת ביחס לשעה ביום. מימין: כמות מקרי הכ"מעט תאונה" הממוצעת ביחס לשעה ביום.
צומת מעון- זיהוי התקרבות מסוכנת של כלי רכב
צומת פורידיס- זיהוי התקרבות מסוכנת של כלי רכב
בשלב הבא מוצגים פרמטרים שונים לניתוח של הסרטונים: דרגת החומרה והסיכון של המקרה, סוג כלי הרכב, כיוון התנועה, ממוצע כלי רכב בשעה ועוד. את הפרמטרים ניתן לסנן ולהצליב זה עם זה, והמערכת אף מעניקה ציון בטיחות משלה לצומת. תהליך הניתוח על ידי אנשי מקצוע מאפשר להבין מהם גורמי הסיכון המרכזיים בצומת (לדוגמה נתיב צר מדי, חוסר ברמזור, תמרור לא בולט, היעדר סימונים על הכביש ועוד), לקבל תובנות מעמיקות לגבי דפוסי התנועה, ולהסיק מסקנות לגבי דרכי השיפור ומניעת התאונה הבאה.
צומת מעון- המערכת איתרה 93 מקרים בשעה בסיכון גבוה, מימין גרף מקרי הסיכון לפי שעה ביום וחומרה, משמאל התפלגות מקרי הסיכון לפי מהירות.
"תחום ה-ITS Intelligence transportation system בעולם ידע להתמודד עד עכשיו עם ניהול נפחים של תנועה, אבל לא בהיבטים של תאונות דרכים", אומר אל עז. "היכולת לנתח סיכונים של תנועה בצמתים על בסיס וידיאו, היא החידוש הגדול כאן".
"הפרויקט עם נתיבי ישראל הוגדר כפיילוט לבחינה ראשונית של הטכנולוגיה, ובמובן הזה אני מרגיש שהוא נחל הצלחה, ונתן את יריית הפתיחה לשימוש בתוכנה בישראל. יש כאן פוטנציאל עצום, גם בהיבטים נוספים שהתוכנה יודעת להתמודד איתם מצוין, כמו למשל מפגש בין הולכי רגל לכלי הרכב השונים בכבישים עירוניים, כולל אופניים וקורקינטים חשמליים".
תמונה 2- מקרה "כמעט תאונה" שחתכה המערכת בו נראה אוטובוס פונה כאשר מכונית מתקרבת ממול. בצד ימין מסודרים הסרטונים לפי מידת החומרה שלהם (שילוב בין המהירות לקרבה בין כלי הרכב) כאשר 0.47 היא מידת החומרה הגבוהה ביותר.
תמונה 3- משמאל: גרף המהירות הממוצעת ביחס לשעה ביום. מימין: כמות מקרי הכ"מעט תאונה" הממוצעת ביחס לשעה ביום.
"תחום ה-ITS Intelligence transportation system בעולם ידע להתמודד עד עכשיו עם ניהול נפחים של תנועה, אבל לא בהיבטים של תאונות דרכים", אומר אל עז. "היכולת לנתח סיכונים של תנועה בצמתים על בסיס וידיאו, היא החידוש הגדול כאן".
"הפרויקט עם נתיבי ישראל הוגדר כפיילוט לבחינה ראשונית של הטכנולוגיה, ובמובן הזה אני מרגיש שהוא נחל הצלחה, ונתן את יריית הפתיחה לשימוש בתוכנה בישראל. יש כאן פוטנציאל עצום, גם בהיבטים נוספים שהתוכנה יודעת להתמודד איתם מצוין, כמו למשל מפגש בין הולכי רגל לכלי הרכב השונים בכבישים עירוניים, כולל אופניים וקורקינטים חשמליים".
בעולם כבר נעזרו רשויות לא מעטות בתוכנה. רשות התחבורה של קליפורניה ערכה ניתוח עבור שתי צמתים בסמוך לעיר סלינס, שנחשבו למסוכנות במיוחד. בניתוח התגלה בין היתר כי המהירות הממוצעת של כלי הרכב באחת הצמתים הייתה גבוהה מהמותר, וכי שיעור גבוה של מקרי כמעט תאונה התרחש בין כלי רכב המגיעים מדרום ופונים שמאלה, לבין אלה המגיעים מצפון. הנתונים סייעו למהנדס התחבורה של העירייה לקבל החלטות בשינוי מערך הצומת.
גם עיריית בלוויו במדינת וושינגטון נעזרה ב-Trafx-safe לצורך ניתוח כלל עירוני ראשון מסוגו של וידאו מצלמות תנועה, במטרה לשפר את הבטיחות בדרכים עבור הולכי הרגל, רוכבי האופניים והנהגים. עיריות נוספות בארצות הברית ובעולם מצטרפות לרשימה.
"מלבד הטמעת התוכנה, תמיכה טכנית, שירותי הדרכה, אל עז תכנון ובקרה יודעים גם לשלב בתהליך הניתוח מתכננים שייעצו לגבי פתרונות לתובנות שמתקבלות מהמערכת", אומר אל עז. "אני מקווה שרשויות ארציות ועירוניות כאחד יצטרפו לרשימת הגופים המשתמשים בתוכנה לקבלת החלטות קריטיות ומצילות חיים. מעבר להיבט האנושי, על כל תאונה קטלנית המדינה מפסידה מיליוני שקלים. עכשיו אפשר סוף סוף ממש לשים את האצבע על גורמי הסיכון, ולמנוע את התאונה הבאה".
אנחנו מזמינים אתכם ליצור איתנו קשר לתיאום פגישה, בה נציג לכם את יכולות התוכנה ונצא לדרך משותפת למניעת התאונה הבאה בכביש. צור קשר>>